פסק-דין בתיק ת"א 2769-08

תביעה זו, עניינה פסיקת פיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים,תשל"ה - 1975 (להלן "החוק".

 התובע, מר כריים אחמד (להלן: "התובע") יליד 1955, נפגע בתאונת דרכים ביום 16.05.2006.

התובע נפגע קשה מתאונה זו, הובהל לבית החולים, שם התגלה כי הוא סובל משברים בחלק העליון של גופו: צלע 3 משמאל,וצלעות 3, 4, 5, 6 ו- 7 מימין, שבר מרוסק של גוף הסקפולה השמאלית, קצה דיסטאלי של קלביקולה שמאלית, שבר בזיז רוחבי שמאלי של חוליה L2, וכן שבר בעצם הבריח. התובע אושפז לשלושה ימים בלבד, ושוחרר עם הוראות טיפול ושיקום.

 הנתבעת, לא כפרה בחבותה לפצות את התובע על פי החוק. המחלוקת בין הצדדים התמקדה בנושא שיעור הפיצוי המגיע לתובע בגין הפגיעה בתאונה זו.

 בתיק זה מונו שני מומחים מטעם בית המשפט: דר' ליברזון בתחום האורטופדיה ודר' מחאג'נה בתחום הנוירולוגיה. דר'' מחאג'נה בדק את התובע זמן קצר לפני דר'' ליברזון. דר'' ליברזון בעת הבדיקה לא ידע על מינויו של דר' מחאג'נה.

 דר' ליברזון קבע בחוות דעתו כי לתובע נותרה נכות צמיתה משולבת בשיעור של 30%, על פי סעיף 31 (2)(א)(I I) לתקנות המל"ל, וזאת בגלל פגיעה משולבת, פגיעה בכתף השמאלית ופגיעה עצבית בידו השמאלית, אשר כפי שהובהר במהלך עדותו, גרמו לתובע לשיתוק חלקי.

דר'' ליברזון מצא לנכון לציין כי בעת בדיקת E.M.Gאותה עבר התובע בשתי ידיו, התברר כי בנוסף ליד הפגועה, בתאונה, הרי ביד שלא נפגעה בתאונה קיימת פגיעה גם עצבית, אלא שהיא נוצרה ככל הנראה על רקע מחלת סכרת ממנה סובל התובע.

דר' מחאג'נה חיווה דעתו, כי לתובע נותרה נכות נוירולוגית צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף 31(5) (א) (I I) וזאת בגלל הפגיעה בעצב האולינרי ביד שמאל.

 הנתבעת שלחה שאלות הבהרה לדר' ליברזון וב"כ התובע שלח שאלות הבהרה לדר' מחאג'נה.

שני המומחים השיבו לשאלות אשר נשאלו.

 דר' ליברזון נקרא להעיד בבית המשפט ובסופה של החקירה נותר בדעתו כי הנכות הצמיתה אשר נותרה לתובע בגין התאונה, נשוא התביעה, היא בשיעור 30% , בגלל הפגיעה המשולבת בין הכתף והזרוע. דר' ליברזון הסכים, כי הנכות בגין הפגיעה העצבית אשר קבע, חופפת לנכות אותה קבע דר' מחאג'נה, אך סבר כי לאור אופי הפגיעה והמוגבלות יש בכל זאת להשאירה על 15% בגלל הצירוף לפגיעה האחרת, בגינה קבע 15% נכות צמיתה, על פי סעיף 41 (4)(ב) לתקנות המל"ל.

  פרשת התביעה-

 מטעם התובע העידו- אחיו מר גאנם כריים, התובע בעצמו, וכן רעייתו הגב' סלוואה כריים.

 הנתבעת לא זימנה עדים לחקירה, אלא ביקשה לחקור את דר' ליברזון בלבד.

  מר גנאם כריים:

 מר גנאם כריים הוא אחיו של התובע, תצהירו ת/1 נדרש לעניין תעסוקתו של התובע. מר כריים גאנם הצהיר כי הוא בעלים ומנהל של חברת "כריים, מ. בנייה ופיתוח בע"מ" העוסקת בעבודות מוזיאיקה וגרנוליט. מר גאנם כריים הוא קבלן עצמאי ועל פי עדותו, אחיו, התובע, עבד אצלו שנים רבות ורכש ניסיון רב. לאחר התאונה, לא יכול היה התובע לעבוד אצלו יותר, שכן העבודה דורשת כוח גופני והפעלת כוח ומאמץ בשתי הידיים. מר גנאם כריים הצהיר, כי אחיו עבד אצלו משנת 1988-1999 ולולא נפצע בתאונה, היה ממשיך להעסיקו, תמורת שכר של כ- 6,000 ש"ח נטו לחודש, שהוא השכר הראוי והסביר בענף בו הוא עוסק.

 בחקירה הנגדית, התברר כי מר גנאם כריים עצמו נפצע בתאונת דרכים ביוני 2004, ומספר שנים הוא לא עבד, עד אשר הקים את החברה אותה הוא מנהל היום, וזאת לאחר שהוא קיבל פיצויים בגין אותה תאונה. החברה הוקמה בשנת 2008.

בנוסף, העיד מר גנאם כריים כי הייתה תקופה בה אחיו התובע רצה להכנס איתו כשותף, אך הייתה להם בעיה ובגלל זה לא המשיכו ביחד, והתובע הפסיק את עבודתו אצלו בשנים 1998-1999.

 מר כריים אישר, כי התובע לא פנה אליו לאחר התאונה לחפש עבודה ואף לא ביקש ממנו שיעזור לו לחפש עבודה, אם כי אילו היה מבקש ממנו היום להעסיק אותו הוא היה מוכן להעסיקו, היות והוא בעל מקצוע. תשובה זו ניתנה בחקירת חוזרת, ונרשמה לפני שעו"ד יוגב הספיקה להשמיע התנגדותה.